‏הצגת רשומות עם תוויות Coldplay. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Coldplay. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 6 במאי 2014

מי ישמע (למה אין פסקול אמיתי ל"היינו באיטליה")

הבחירה ביוטיוב כמקום שבו בחרתי לפרסם את הסרטונים שלי, כוללת יתרונות וחסרונות. כמובן שיש הרבה יתרונות ברורים - המקום הכי פופולרי ונגיש בעולם לסרטונים, קל לשתף ולפרסם בכל מקום. החסרון אם כן, הוא ההגבלות של זכויות היוצרים בשימוש בשירים כפס קול.

אם תשימו לב, ב"היינו בגרמניה" וגם קצת ב"עם קצפת ודובדבן" השתמשתי בשירים ידועים של U2, אלביס וגם דברים נחמדים שהורדתי מאייטונס. אם לפני כ-3 שנים היית מעלה סרטון עם מעט מוזיקה שמוגנת בזכויות יוצרים היה לוקח זמן עד שיוטיוב היו עולים על זה, הרי היום ברגע שאתה מסיים להעלות את הסרטון המערכת מזהה ישר באיזה שיר השתמשת, כמה זמן ומגבילה את הסרטון לפי קריטריונים שונים, הראשון והקריטי מכולם - חסימת השימוש בפרסומות ליצירת רווח.
נכון, אמנם אני יוצר את "היינו באיטליה" בלי מניעים כלכליים אבל אם ניתנת לי האפשרות להרוויח קצת מהאמנות שלי, אז למה לא. לכן התחלתי להשתמש במוזיקת שלא מוגנת בזכויות יוצרים וניתנת לשימוש חופשי ביוטיוב, מבלי לחשוש לגורל הסרטון מהפן הכלכלי. אמנם הפרק הראשון של "היינו באיטליה" כבר הספיק לעלות על הרדאר של יוטיוב בגלל שלא התאפקתי והשתמשתי בשירים איטלקיים ידועים, אבל הפרק השני והשלישי נמצאים עד כה במצב טוב עד כה.

יש יתרונות לשימוש במוזיקת רקע לא מוכרת. הרבה יותר פשוט להדביק אותה בעריכה, לרוב גם אפשר לקצר או להאריך אותה בלי בעיה ובלי לשחק עם השיר כך שהוא יתקצר או יתארך בצורה שנעימה לאוזן. אבל כאמור החיסרון המשמעותי עבורי הוא שמוזיקת הרקע נהיית רק חלק שולי בסרט ולרוב לא מוסיפה לו יותר מדי מלבד מעט אווירה לסצנה. 
ב-2008 יצרתי את הסרט הראשון שלי בחו"ל (שנקרא "חברים (במשפחה) יוצאים לחופשה") שם שיר הנושא היה Life in Technicolor של קולדפליי. אם היום הייתי מעלה סרטון שכולל את השיר הזה ישר הייתי חוטף אזהרה, חסימה של הסרטון מכמה מדינות (בדרך כלל גרמניה משום מה) והסתכנות בהפרת זכויות יוצרים. 
כשאני צופה בסרטים ובסדרות, אני מאוד אוהב לראות כיצד מצליחים לשלב שירים רגילים, שלא נכתבו במיוחד לאותו סרט או סדרה ושהעורך מצליח לשלב אותם בסצנה כדי להוסיף לה. כך לדוגמה בפרק הראשון של "שקרניות קטנות", סצנת הסיום כוללת את השיר Hands of Time של ריצ'ל דיגס. העורך פירק את השיר והתאים אותו לסצנה בצורה מושלמת. 

הנה הסצנה, החל מ-2:10:

אני כבר החלטתי על השיר שאיתו "היינו באיטליה" תסתיים. ברור לי שהמעשה הזה עלול להוביל למה שהזכרתי קודם לכן בפוסט הזה, אבל לא אכפת לי. אני רוצה שזה ייצא כמו שרציתי.

יום שישי, 8 באפריל 2011

3 שירים שלא נמאסים

 מדי שבוע תחנות הרדיו מקבלות עוד ועוד שירים חדשים שרק מקווים להיות אלה שיתפסו למאזינים את האוזן ויגרמו לשדרנים לנגן אותם שוב ושוב. עד שלכולם יימאס. יש הרבה שירים שהופכים במהירות להיות להיטים נטחנים ואז באותה מהירות הופכים להיות נשכחים ולעוסים עד כדי כך שאף אחד לא ינגן אותם שוב.
אני מכריז על עצמי כאדם עם אוזן עצבנית שלא נותנת הזדמנות שווה לכל שיר. בדרך כלל, אני מחליט על שיר אם הוא לפי 2-3 השניות הראשונות בשיר. אם זה הצליח לתפוס אותי, כנראה שאני אקשיב לכל השיר. אם השיר באמת טוב, כנראה שאני אשמע אותו שוב. אם לשיר קוראים "Friday" אני לא אפסיק להפעיל אותו בלופים על המחשב!!!
סליחה.
"Friday" הוא לא שיר טוב, אבל הוא קליט. הוא עשוי בדיוק ממה שכל האמנים צריכים כדי לקבל להיט נטחן ומצליח, ולצערם של רבים גם אם הוא לא טוב במיוחד.

מצב ה-Shuffle היוקרתי

על האייפוד שלי יש יותר מ-500 שירים, 200 מהם קיבלו את הזכות להיות חלק ממצב ה-Shuffle היוקרתי וכ-30 שירים מתוכם מקבל את היוקרה והייחודיות להיות חלק מפלייליסט ה-"Greatest" שיצרתי באייטונס. וגם כאן, כמו במתמטיקה, זה רק הולך ונהיה יותר מורכב, אז הנה שלושת השירים שלא נמאסו עליי ולא יימאסו כנראה, ימים יגידו.
השירים בפוסט המלא

יום שישי, 25 ביוני 2010

הצלצול הוא גם בשבילנו



גם בתיכון שלנו נמאס לשמוע את הצלצול המעצבן של יונתן הקטן או את זה שאני אף פעם לא זוכר (זאת עם הכבשים). למזלנו שכבת י"ב הייתה מספיק חזקה בשביל לשנות את הצלצול למנגינות קצת יותר טובות, ולגרום לנו לשנוא את כל השירים שהושמעו.
דיייי כבר עם I Gotta Feeling!!!