יום שלישי, 11 בנובמבר 2014

אפס בחולייה ארצית - אב"כ ואחרון



שבוע חולייה ארצית הוא שבוע תרגולים שעובר כל תאג"ד, בסדיר ובמילואים, פעם בשנה. בפקודה. לי "התמזל" לעשות 2 חולייה ארצית. הפעם הראשונה הייתה באוגוסט 2013 ממש בשבוע הראשון שלי בתאג"ד והפעם השנייה כאמור, במרץ 2014.  במהלך השבוע הזה כמו שאפשר לראות בכל שלושת הפרקים, עברנו הרבה שיעורים עיוניים, שאת רובם חשבנו שלא נשמע שוב מאז קורס חובשים. עשינו קיבועים, פתחנו ורידים ופרסנו הרבה אינטובציות. 
הפרק השלישי והאחרון הוא גם כמובן השיא של השבוע. אחרי שלמדנו את כל מה שצריך לדעת בפריסת תאג"ד ועשינו פריסת תאג"ד מלאה הגיע הרגע שכולם חששו ממנו. 
ציר אב"כ בקורס חובשים נחשב לחלק הכי קשה והכי מתיש בכל הקורס. הוא כולל יותר מדי חומר עיוני ותיאורטי כמו התעמקות בתפקוד מערכת העצבים, הסבר על מצבי כוננות אב"כ ומה עושים בכל מצב, ארגון ציוד למתאר אב"כ ולבסוף - עולים על במ"פ (בגד מגן פחמי), מסכת אב"כ, ערדליים וכפפות אריסטה הידועות לשמצה. 
זה היה חודש מרץ והאימון היה בדרום רמת הגולן. למי שלא מכיר את ההתנהגות של האזור הזה בארץ, זה המקום להכיר שהקרבה שלו לכנרת גורמת לו לקבל מנה נכבדת של הלחות הטבריינית ולהקשות על כל פעולה מחוץ לחדר ממוזג מרגע סיום החורף. מדי ב', עליהם בגדים ארוכים ומבודדים יחד עם מסכת אב"כ מאובקת וכפפות גומי להשלמת החוויה.
כעת צריך לצאת החוצה ולטפל בפצועים המדומים וגם לנסות לפתוח להם וריד. בהצלחה.

הפצועים בתאג"ד אב"כ

מטושטש אחרי האב"כ


האם זה אפשרי לפתוח לה וריד?


הפרק השני: