‏הצגת רשומות עם תוויות חורף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חורף. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 5 באפריל 2011

פוסט על גשם ורישיון נהיגה

העולם מתחלק ל-2 סוגים של אנשים: אנשי הקיץ ואנשי החורף. אנשי הקיץ הם אנשים חמים, שאוהבים לאכול קרטיבים בבריכה, נהנים מהזעת יתר בשיעור ספרות וללכת עם כפכפים. לעומתם, אנשי החורף הם אנשים משכילים, חכמים, יפים ומושלמים. למזלי, אני איש חורף. מה הכוונה "איש חורף"? אני אוהב שיורד הרבה גשם, כשמזג האוויר קר כשיוצאים מהבית וכשצריך ללבוש המון שכבות שמרגישות כאילו שלקחת את שמיכת הפוך מהמיטה איתך לכיתה.
אח, חורף...

את זה אין בקיץ!
לצערם הרב של אנשי החורף במדינת ישראל, הם לא מתוגמלים כראוי. לרוב, ימי הגשם בישראל מסתכמים בשבועות בודדים במקרה הטוב ובסערה עצבנית אחת במקרה הרע שמשאירה רק טעם של עוד. ישראל ידועה כמדינה ששמחה לקבל עוד מים לשורותיה ולכן אנשי החורף שמחים על כל טיפה שיורדת על הקרקע. אנשי החורף הם אוהבי ישראל.
השבוע קרה דבר משמח, חודש אפריל הגיע ולמרבה ההפתעה הגשם עדיין איתנו! אירוע משמח כזה אני לא זוכר ב-16 שנותיי ו-364 ימי חיי. אז רגע לפני שאני הופך לזכאי לרישיון נהיגה, קיבלתי עוד זכות מדהימה - גשם ביום ההולדת שלי. תצחקו ותלגלגו אבל אני אוהב להסתכל מהחלון ולתת מבטים עמוקים ודרמטיים על הצמחים הנרטבים. תודו שכל אחד מאיתנו היה שמח לחיות בסרט כזה שבו הוא יכול לבזבז את זמנו ופשוט לבהות בענף של עץ אלון מתנדנד עם הרוח או עציץ שעוד שנייה נופל מהמרפסת בגלל שהגשם שטף אותו. תודו.

אז בלי לרמוז יותר מדי, ביום חמישי הקרוב (ה-7 לאפריל) אני אגדל בשנה ואהיה בן 17. כל כך הרבה זמן הייתי בטוח ש-16 זה השיא של חיי עד שהגעתי לכאן. עדיין לא החלטתי מה אני אעשה כשאהיה גדול ולא החלטתי לאיזה יחידה אני עומד להתגייס בצבא. אבל דבר אחד החלטתי, אני איש חורף.

יום שישי, 1 באוקטובר 2010

הם מגיעים בחורף

מכירים את התקופה הזאת בטלוויזיה שיש מלא סדרות חדשות, עונות חדשות ואין שידורים חוזרים לסיינפלד וחברים? לתקופה הזאת קוראים בארצות הברית "עונת הסתיו" ובארץ הקודש "עונת החורף" (כי איזה סתיו כבר יש כאן?).
גם צוות 770, כמו גופי השידור הגדולים והמפורסמים וערוץ 10 מתכוננים לעונה חדשה לקראת החורף. הגזמה? כן. אבל תמיד אהבתי לכתוב דברים שנשמעים גדולים ובפועל הם קצת פחות (בסדר, מלפני הגדר לא היה מדהים!).

עולה ל-770 בחורף 2010-11
  • סדרה חדשה - "היינו בגרמניה" (שם זמני) שצולמה כולה בצרפת ובגרמניה במהלך סוכות השנה.
  • הפינאלה של "אחד על Echad" - הגיע הזמן להיפרד, הפעם באופן סופי.
  • "יוצאים לחופשה" - עוד רגעים מהחופשה בצרפת (פלייליסט Viva la France).
  • סיטקום רשת חדש - "חברים (במשפחה)", עדיין לא ברור מתי, איך ואם בכלל הסדרה תעלה אבל שווה ליידע אתכם.
  • Spoofים - כי גם אנחנו רוצים פארודיות שמושכות מילוני צופים.
  • חנינא ליפא 101 - ספין אוף יוקרתי בקרית ביאליק.
מתוך הסדרה החדשה "היינו בגרמניה" (שם זמני)
אה, שכחתי להזכיר שלא כל הסדרות עברו את הפיילוט ולא כולן אמיתיות- חנינא ליפא, אבל כדאי שתשארו איתנו לחורף סוער במיוחד - רק ליתר ביטחון...

יום שני, 14 ביוני 2010

שמש זורחת מעליי, די די!


קיץ. העונה החמה. העונה הלוהטת. העונה המיוזעת.
אני לא אוהב קיץ.
נכון שלקיץ יש המון יתרונות, כמו... אבטיח, גלידה ומדוזות.
אני חושב שהקיץ איבד מהמשמעות שלו, חופש. נכון שלכל תיכוניסט ממוצע יש את החלום הקבוע של נסיעה לאילת. אבל כשהוא חושב על זה לעומק הוא מבין שנסיעה של 5 שעות באוטובוס, בטמפרטורה של 37 מעלות זה לא אנושי (וזה המקום לציין, באמת כל הכבוד לנהגים של אגד שנשארים חיים אחרי עבודה כזאת).
במקום לשבת ולהירגע אנשים עסוקים בלתכנן "מה הם יעשו בחופש". כי צריך, סליחה, חייבים לעשות משהו, כי אם לא עושים משהו אז זה אומר שאתה לא באמת בחופש.
באמת?
לשבת על הים ולהירגע, זה לא חופש?
לאכול אבטיח ולראות סרט, זה לא חופש?
לכתוב בלוג ולזוז עם הכיוון של המאוורר, זה לא חופש?
אז מה אם אין לך תיכנון קבוע, אבל זה מה שכיף בחופש ובקיץ, שאתה יכול לקחת את הזמן ושום דבר לא יכול להרוס אותו (גם ככה חם בקיץ, לא כמו בחורף שאתה צריך לנחש אם ירד גשם או לא).
בכלל, כל הפרסומות חוזרות על אותה סיסמא לעוסה "מבצע שיקרר לכם את הקיץ" או "הקיץ הולך להיות לוהט" (באמת? בישראל?). אם הייתי פרסומאי אולי הייתי מבין מה עומד מאחורי כל הסלוגנים האלו, כי עליי הם ממש לא עובדים. כנראה שהם ממש מזלזלים באינטליגנציה של הציבור או שהם פשוט גרועים וחסרי רעיונות.


למרות הכל, קיץ הוא סימן להתחלה חדשה וכל אחד יכול להתחיל ליהנות בקיץ (או להמשיך ליהנות) לפי אותם קלישאות חוזרות. לצערי הסימן להתחלה חדשה היא עוד עונה של "כוכב נולד",עונה 8. באמת כמה אפשר למשוך משהו כל לא מעניין, אנחנו כבר לא תמימים וכשצביקה הדר אומר באודישנים שהם "מחפשים את הכוכב הבא" כולם כבר יודעים שזה לא באמת נכון. תראו את זוכי עונה 3,4,5,6. איפה הם? חוץ מנינט התוכנית עסוקה בייצור כוכבים ברגע. מה גם שהתחרות עצמה ממש לא מעניינת, לפחות באירוויזיון יש הופעות הזויות שכיף לצפות בהן, אבל בכוכב נולד יש את הדרמה המוגזמת מאחורי כל מתמודד (היא שרה למרות שהיא עיוורת. כי עיוורים לא שרים!) ואת הקאברים המשעממים לאותם קבוצת שירים.
נקודת האור היחידה היא תוכניות האודישנים, שם לפחות יש יותר בידור ויותר מעניין לצפות בהן, יותר מצוות השופטים (צדי, זה לא. מרגול היית רלוונטית לעונה הרביעית וזהו).
ובואו לא נתחיל לדבר על הישרדות, התוכנית היחידה שערוץ 10 מפיק מלבד עוד סרט דוקומנטרי על גואל רצון. זה היה מעניין בעונה הראשונה ונהייה צפוי בעונות שלאחר מכן. תלת מימד או לא, אפילו אוואטר היה יותר מעניין.