יום חמישי, 6 באוקטובר 2016

היינו באנגליה / נגררים



הנחיתה בשדה התעופה, שנקרא באופן מטעה "לונדון-לוטון", הייתה מוזרה. במקום לחזות בכל מקום בתרבות הבריטית שאנחנו מכירים מהסרטים ראינו דוכן וחצי של קפה ועיכוב מעצבן בהגעת המזוודות.
כבר כשהתכוונו לצאת עם הרכבים השכורים התגלה שחסר ברכב אחד תוכנת ניווט אז החלפנו את הרכב לאחד אחר שבו אכן יש את הכלי שיימנע מאיתנו ללכת לאיבוד. 
זאת הייתה הפעם הראשונה באנגליה לרובנו, מלבד אילנית שפוקדת את לונדון אחת לשנה אם לא יותר. הנהיגה בצד שמאל הייתה מאוד קשה לעיכול, אבל לשרית ואילנית (שזאת הייתה הפעם הראשונה שלה ברכב פרטי באנגליה) התקשו לעכל את השינוי במקומות והישיבה בצד שמאל ללא הגה. 
אחרי הפסקת צהריים שבה התוודענו כמה המבטא הבריטי קשה להבנה גם לדוברי אנגלית מנוסים כמוני המשכנו לכיוון מנצ'סטר, מרחק 3 וחצי שעות נסיעה מלוטון. שרית ביקשה דרך כפרית אז באופן לא הגיוני נאלצנו לרדת כל פעם מהכביש הראשי ולהתפתל בכבישים נידחים ולא באמת יפים. דשא ועוד דשא זה לא כיף אחרי שעה רצופה.

נתקעים 1
בעודנו נוסעים על M1 צפון, הרכב לפתע נתקע וסירב להתניע. הסיטואציה הייתה מאוד מלחיצה כי אנחנו בכביש מהיר. במזל הצלחנו לעצור בשוליים ולחכות ולחילוץ. זמן קצר לאחר מכן הגיע לשם רכב של פקחי הכביש שעזרו לנו להזיז את הרכב יותר לשוליים שלא נפריע לתנועה. 
במקביל מזג האוויר נהיה קריר יותר ויותר והרוח שנשבה מן השדות הוסיפה לאי הוודאות ששררה שם. מה יעשו עם הרכב? לאן יגררו אותנו?
חברת ההשכרה AVIS, דאגה לשלוח אלינו גרר שהביא אותנו לתחנת דלק סמוכה שם המתנו לגרר הגדול שייקח אותנו לשדה התעופה של מנצ'סטר. שתינו קפה בבורגר קינג וחיכינו בסבלנות. הגרר הגיע ונסענו איתו כל הדרך לשדה, שם חיכינו במשרדי חברת ההשכרה שיסדרו לנו רכב חלופי, זהה לחלוטין.

ההגעה למלון הייתה מתסכלת, המלון נקרא Premier Inn, שהוא חלק מרשת מלונות בעלת סניפים בכל מקום באנגליה וגם באותו עיר. כך יצא שהגענו למלון של הרשת באישון לילה רק כדי לגלות שזה לא המלון הנכון. לבסוף הצלחנו למצוא את המלון הנכון ולהיזרק על המיטה בחדר. 
English breakfast

למחרת, נחשפנו למשמעות של ארוחת הבוקר הבריטית. חביתה, שעועית, בייקון, נקניק ועגבנייה עם גבינות ולחמים. טעים אך מוזר לפתוח את הבוקר עם שעועית.
משם נסענו לפארק השעשועים "Pleasure Beach" שנמצא בעיירת הנופש בלקפול, ממש החוף לאוקיינוס. המקום היה יחסית ריק וזה נתן לנו הזדמנות לעלות על כל המתקנים בלי לחכות יותר מדי בתור. אחרי שמיצינו את רוב המתקנים, התפשרנו גם על אלה שנראו פחות מעניינים. חיכינו בתור למתקן ואפילו הצלחנו לשכנע את שוהם לעלות עליו. נדב ושירה יצאו ראשונים על הקרון וכמה רגעים אחרי זה נאלצו לפנות את הממתינים מהמתקן כי הוא נתקע. נדב ושירה היו על הקרון בקצה המתקן וחיכו שהתקלה תיפתר. בעודנו ממתינים להם וצוחקים עליהם, ניר הבין שלמעשה נדב הוא הגורם שתוקע מכוניות, הרי הוא היה במכונית אתמול שנתקעה ועכשיו הוא ברכבת שנתקעה. האם יש קשר בין המקרים?
נתקעים 2

כלואים ב-Primark




יום שני, 3 באוקטובר 2016

לתפארת המלכה



מחר מחר מחר עולה הפרק הראשון של "היינו באנגליה", כמעט שנה לקח לערוך רק אותו ומי יודע אם יהיה לי זמן לערוך את שאר החומרים (הלא פחות מעניינים) שצולמו בדיוק לפני שנה.
אני נורא מתרגש שבאמת הצלחתי לערוך את הפרק הזה אחרי שהיו לי הרבה לבטים איך הוא ייראה. כמובן שיוטיוב כבר התריעו שלא אקבל תגמול על הפרסומות בפרק הזה בגלל שימוש נבזי במוזיקה של אמנים לא מוכרים (עבורי לפחות).


יום שישי, 16 בספטמבר 2016

איפה הייתי ומה (לא) עשיתי

הייתי בחוף
את הקיץ האחרון לא ביליתי בארץ, יצאתי לטיול שאחרי צבא במרכז אמריקה. חזרתי אחרי 3 חודשים מלאים בכיף (ובמחסור חמור בעובר ושב) ותכף אתחיל לימודים בבצלאל.
איך שחזרתי ישר התחלתי לקבל תגובות מלחיצות שעיקרן - מתי יעלה "היינו באנגליה"? התשובה היא - לא יודע. 
חשבתי הרבה על איך הסדרה תראה. האם זה יהיה כמו "איטליה" במבנה של העדויות? אבל התעצלתי לצלם את כל המשתתפים (צילמתי רק 2 מהם באופן חלקי) ורק המחשבה על תהליך העריכה המייגע הרתיעה אותי. 
יש הרבה חומרים מעניינים ואני ממש רוצה לשתף אותם עם העולם (בהנחה שהעולם ירצה), אבל כרגע זה לא מסתדר. גם כי אני עצלן וגם כי הראש שלי טרוד בעניינים אחרים.

כל התעניינות בסדרה מאוד מחמיאה לי ומרגשת בהחלט, אבל לצערי אינני יכול לספק את הרצון של העוקבים הבודדים שלי.
ברגע שיהיה חדש, אעדכן. מבטיח!

יום ראשון, 14 בפברואר 2016

7 שנים ל-770


אני זוכר את היום הזה לפני 7 שנים. ישבתי עם חבר בבית והעלנו רעיונות מוזרים בהתבסס על סיפורים של ביאליק שלמדנו בשיעור ספרות. מהר מאוד שלפתי את הפלאפון שלי, Samsung 770, שמכאן הגיע המספר הנכסף ל"צוות 770". ערכתי את הסרט בהתרגשות ומהירות ושלחתי לחברים במייל. התגובות היו אוהדות ועודדו אותי לפרסם אותו ביוטיוב.
החלטתי לעשות את מה שהייתי צריך לעשות מזמן - לפתוח ערוץ ביוטיוב. כינסתי ישיבה ביני לבין עצמי על השם של הערוץ והגעתי לשם הנוכחי. אמנם הצוות לא באמת כולל עוד מישהו מלבדי אבל זה נשמע יותר טוב.
לאט לאט החומרים הצטברו, זה התחיל עם "אחד על Echad", שהייתה אמורה להיות בסך הכל מזכרת קטנה מיום אחד והתגלגל לתיעוד חמוד של משלחת שהשתתפתי בה. לאחר מכן הגיעה "היינו בגרמניה" עם הפרק השנוי במחלוקת "היינו בסרט פורנו" שעד היום ממשיך לגרוף אלפי צפיות. במקביל היו כמה סרטונים בודדים כמו "מחליקה על התחת" שזה פרודיה חביבה על מהדורת חדשות והניסיון הנואש להחיות סדרה שהייתי מצלם עם אחותי בילדותי - "חברים (במשפחה)"
ואז היינו באיטליה.
הפקה ברמה שמעולם לא עשיתי בעבר. בתור בחור חסר השכלה רשמית בתחום, אני חושב שהתוצאה יצאה לא רעה בכלל ואפילו מצחיקה. התגובות הגיעו עד לרחוב, אנשים פנו לאמא שלי ולחלק מבני המשפחה שהשתתפו ושאלו אם זה באמת הם מיוטיוב. אני את שלי עשיתי.

עכשיו שבע שנים אחרי שהתחלתי, מחכה לי עוד סדרה להפקה - "היינו באנגליה" ובמקביל התחלתי לעבוד בפרוייקט אחר של מערכונים מתוסרטים (אתגר חדש) ובמקביל צריך להחליט לאן פניי מועדות בעולם. האם יהיה טיול? האם אתחיל לימודים? האם אי פעם אצליח לסיים את רשימת הסדרות שאני צופה בהן?

אני מתוך "היינו באנגליה"

מתוך "חברים (במשפחה)"
אנגלה מתוך "היינו בגרמניה"







יום שישי, 8 בינואר 2016

פעם שלישית ואחרונה

הפוסטר הראשון של "היינו באנגליה"
אז הסדרה עדיין לא נכנסה לשלבי עריכה פיזיים, אבל נחתה עליי מוזה ליצור לוגו לסדרה. ניסיתי בכל מאודי להימנע מעוד שימוש במותג "היינו ב..." אבל לכולם היה ברור שזה השם הכי מתאים. ניסיתי למצוא שם אחר, אפילו עשיתי רשימה מפורטת של שמות אפשריים:
  • המשפחה המאוחדת
  • עוד לא היינו שם
  • משמאל לימין
  • נוחתים באנגליה
  • בצד הלא נכון
  • איזה מזל
השמות שדורגו גבוה ברשימה הם "המשפחה המאוחדת" ו"איזה מזל". הראשון הוא הכי מתאים וצפוי שאפשר לתת לחופשה משפחתית באנגליה (הממלכה המאוחדת, הבנתם?), אבל חששתי שהוא יגרור תגובות של קיפוח מהצד האחר במשפחה שלא טס איתנו ולמי יש כוח לריבים משפחתיים. "איזה מזל" הוא בעצם להראות את חוסר המזל שהיה לנו לפעמים בטיול - הרכב נתקע בכביש המהיר, למשל. 
אבל בסוף כשהתיישבתי לעשות את הלוגו והייתי צריך לעשות החלטה מהירה על באיזה שם להשתמש בחרתי בתשובה הברורה מאליו. אז יש עוד "היינו ב" וזה באמת יהיה האחרון. נשבע. כי אין מצב שאני טס שוב עם המשפחה לחופשה כזאת בחו"ל.