יום ראשון, 21 במרץ 2010

הו, פסח


פסח זו תקופה חשובה בשנה: זה חופש ענק ככה סתם מבית הספר וקונפליקט המורשת היהודית.
מצד אחד, זה החג הכי ארוך שאפשר לעשות בו הכל (כי זה חול המועד!). כאן מגיע הקונפליקט, האם לאכול חמץ בחג? הרי ברור שתחגגו סדר עם המשפחה שאתם מאוד אוהבים, תחנקו ממצות ותקיאו חרוסת אחרי זה ועוד אחר כך שבוע שלם לא לאכול לחם? למה? כי לבני ישראל ההיסטריים לא היו חמש דקות לחכות שהלחם יתפח ויהיה אכיל (או גרוע מזה- טעים)? אז מה! אנחנו יודעים שהסוף טוב והכל טוב ודיי דיינו.
אני לא שומר כשרות, לא שומר שבת, לא שומר על חוקים כאלה בסיסיים ביהדות. אני קורא לזה רפורמי, אחרים יקראו לזה ישראלי. אצלי בבית, עם כל חוסר הכבוד לדת אנחנו לא אוכלים חמץ בפסח, צמים ביום כיפור וחוגגים מה שצריך. אנחנו מכבדים את המורשת ולא מזלזלים באלה שמאמינים. יכול להיות שאחרים יגידו שזו לא חוכמה לעשות כל כך מעט ולהגדיר עצמך כמשהו שלם. אני אומר, אדם באמונתו יחיה.
חג שמח, אורי

נ.ב - מצה עם מלח לא משפרת למצה את הטעם
נ.ב.ג - לטבול מצה במים ואחרי זה להכניס פירור לפה מהעיסה זה לא נקרא לאכול מצות
נ.ב.ד - לא אוכלים במקדונלד'ס בחג, פשוט כי אין מה לאכול שם.