אין ספק ש"חברים" הצליחה בעשר עונותיה להפוך ללהיט חוצה יבשות, שמייצר קהל מעריצים רחב שרק רצה לראות עוד מהחבורה המאגניבה שגרה בניו יורק. בתום עשר עונות נפרדנו מהחברים וחשבנו שנישאר עם זיכרונות מתוקים מהתקופה שבה שודרה. כנראה שמנהלי הערוצים בארצנו הקטנה התקשו להתמודד עם העובדה שלא נראה עוד את פיבי וג'ואי מנחיתים פאנצ'ים והחליטו להמשיך ולשדר את "חברים" כרגיל, כאילו מדובר בפרקים חדשים.
עשר שנים לאחר שהסדרה הסתיימה ב-2004, השידורים החוזרים עדיין לא הסתיימו. קומדי סנטרל ויס קומדי (ועד לא מזמן גם ערוץ 2 וביפ ז"ל) ממשיכים להריץ את הסדרה בלופים אינסופיים למרות שהפרקים כבר שודרו אלוהים יודע כמה פעמים. המעריצים האדוקים ודאי שמחים מההחלטה להמשיך ולשדר את אותם 236 פרקים שוב ושוב. הנה שוב הפרק שפיבי עושה את הדבר המצחיק הזה והנה הפעם ההיא שרייצ'ל שותה קפה ב"סנטרל פארק". כל ערוץ משדר את "חברים" על בסיס יומי פלוס שידור חוזר של אותו הפרק מאוחר יותר באותו לילה. זה אומר שבממוצע יש לנו 60 דקות ביום ו-300 דקות בשבוע, לא כולל המרתונים בימי שבת.
הגיע הזמן, עשור לאחר שהסדרה הסתיימה להיפרד לשלום גם מהשידורים החוזרים. בכל פעם שאני מזפזפ ומגיע לערוץ שמשדר את "חברים" אני מעביר אוטומטית לערוץ הבא. תחושת המיאוס ניכרת כבר מזמן ואם הערוצים ימשיכו במנהג הקיים נמשיך לצפות באותם פרקים גם עוד עשרים שנה מינוס תחושת הנוסטלגיה, כי מעולם לא הפסקנו לשדר את הסדרה. לכן, הגיע הזמן להיפרד כידידים מהסדרה "חברים".
 |
| פעם להצטלם עם מילקשייק היה קול |
למה הטור הזה מתפרסם פה? "מעריב לנוער" החליט להפיק פרוייקט לציון עשרים שנה ל"חברים" ואחד מהכתבות בפרוייקט אמורה להיות טור דעה בעד ונגד הסדרה. אני הצעתי לכתוב טור דעה בנושא הנ"ל כי הוא נראה לי מאוד רלוונטי ל"חברים" בישראל. כל ילד מכיר את הסדרה הזאת היום משידורים חוזרים וגם הילדים שלו כנראה יכירו. העורך חשב שהנושא הזה לא קשור לסדרה וגנז אותו. אני חשבתי שהוא טוב מספיק בשביל להתפרסם ברשת לפחות.
