 |
| מתוך צילומי העדויות של "היינו באיטליה" |
הבעיה העיקרית שלי עם עריכת סרטים היא המוטיבציה. באופן כללי אני מאוד אוהב לעבוד ולערוך חומרים שצילמתי אבל מאז שהתחלתי עם "היינו באיטליה", המוטיבציה, או יותר נכון המוזה שלי להתיישב ולערוך את הפרקים עולה ויורדת. בניגוד ל"היינו בגרמניה", שאז גם הייתי בתיכון והיה לי הרבה יותר זמן פנוי להתיישב ולערוך את הפרקים, ב"היינו באיטליה" אני מחלק את זמני 80-20 לטובת הצבא ובזמן המועט שאני בבית אני צריך לחלק את זמני בין שלל עיסוקי, ש"היינו באיטליה" הוא אחד מהם. בנוסף, "איטליה" כוללת פן נוסף שעדיין לא יצא לי להתנסות בו מעולם - העדויות. אם עד כה הסרטים שהפקתי היו ברובד אחד של "האירועים עצמם", עכשיו, נוסף רובד חדש ומאתגר - "הסיפור מאחורי" שבו נכללים העדויות של בני המשפחה.
הרובד הזה הוא מצד אחד מקל בעריכה כשיש צילומים שאינם מובנים לצופה, כי אז אפשר להכניס מישהו מדבר על מה שקורה באותה סצנה אבל מצד שני מצריך הרבה תשומת לב וזיכרון לפרטים. ישנם קרוב ל-14 מצולמים שמתארים כמעט את כל ההתרחשויות של הפרק ותפקידי כעורך הוא לבחור את העד הכי רלוונטי ומעניין.
כעת מלבד החלוקה להתרחשות ולעדות, מצטרף האקס פקטור התמידי שהוא העריכה הקצבית. מצד אחד, צריך להעביר את ההתרחשות בצורה ברורה אך גם מבדרת וקצבית. אז צריך לדעת לבחור את החומרים המעניינים, לברור מכל צילומי הנוף האינסופיים (תאמינו לי, שיש יותר מדי כאלה ובו זמנית מעט מדי) את אלה שמתאימים לאותה סצנה ולהוסיף קצת מוזיקת רקע חביבה, אבל שלא מוגנת בזכויות יוצרים כי אז בפרסום של הסרטון ביוטיוב אני מקבל מיילים זועמים.
הפרקים של "היינו באיטליה" ארוכים משמעותית מסדרות קודמות של 770. אם ל"היינו בגרמניה" היו פרקים באורך של בין 5 ל-6 דקות, ל"איטליה" יש לפחות 15 דקות אחרי תספורת רצינית. העדויות מוסיפות הרבה מאוד כמו שהבנתם. אם אי פעם אקבל הצעה להעביר את "היינו באיטליה" לטלוויזיה בתנאי שהפרקים יהיו באורך מסורתי בין 20 ל-25 דקות לא תהיה בעיה. מכל פרק יורדים לא מעט דקות של התרחשויות ועדויות שפשוט לא מתאימות לעריכה הסופית. אבל במידת הצורך יהיה אפשר להכניס אותם כדי למלא את החלל הריק שחסר.
 |
| לא התלהבו מ"היינו בגרמניה". אבי ניר, מנכ"ל קשת |
מה שמזכיר לי שלפני כ-4 שנים, "קשת" פרסמה מודעת דרושים באתר שלה לאנשים שעברו חוויות מיוחדות ולא שגרתיות בחו"ל. מיד קפצתי על ההצעה ושלחתי למייל המצורף לינקים לפרקי "היינו בגרמניה" שעלתה באותו זמן. לאחר כמה ימים קיבלתי מייל שהזמין אותי להתקשר למפיקה כדי "לשמוע עוד". התקשרתי והתחלתי להסביר לה על מה שעבר עלינו בגרמניה, על אנגלה ותאי הגזים, אבל בניגוד אליי ולמשפחה שצחקו על המקרה וזכרו אותו בהומור, אותה מפיקה לא התחברה להומור וחשבה שזה יותר עצוב ממצחיק. שיתוף הפעולה של 770 עם ערוץ 2 נגמר מהר מאוד ועד כמה שידוע לי גם התוכנית מעולם לא הופקה.
