יום שני, 24 בפברואר 2014

היינו באיטליה - הפרק השני


השכם השכם בבוקר, סבתא חנה החליטה שצריך לקנות אוכל. היא לא שכחה כמובן שרק בלילה קודם לכן כל המשפחה עשתה קנייה מרוכזת וגדולה כדי שיהיה מספק אוכל לשבוע הקרוב. חנה מתחילה ללכת לסופרמרקט הקרוב, שאמור להיות ממש במרחק הליכה מהבית. באותו זמן, אילנית מתעורר ומבחינה בסבתא שמתחילה לצעוד אל עבר האופק. מהר מאוד היא מבינה שסבתא עומדת ללכת לאיבוד בין הכרמים ומחליטה לקחת סיכון ולנהוג ברכב על אף ששכחה את הרישיון שלה בארץ. השתיים מגיעות לסופר, שממש לא נמצא במרחק הליכה, קונות אוכל ומפתיעות את המשפחה בארוחת בוקר מפנקת.
לאחר שסיימו לאכול, החליטו השתיים ביחד עם לילך וניר לקפוץ שוב לסופר לקנות עוד כמה דברים שנגמרו (זה היה התירוץ). אז הם נסעו שוב. המוכרת בקופה כמובן מיד זיהתה את הקונות ששבו תוך פחות משעתיים לסיבוב נוסף.
לאחר שסיימו לריב על מי ישלם, המשיכו לעוד משימה שאלייה נשלחו - לנפח את הכדור לאייל הקטן. לאחר סיבוב מהיר בעיירה הקטנה בעקבות משאבת אוויר, נעצרו ליד מוסך קטן. סבתא חנה יצאה במצח נחושה עם הכדור המפונצ'ר וביקשה מהמוסכניקים למלא אוויר בכדור, כי "הילד איז קרייניג!". שני העובדים שהיו שם התקשו להבין מה פשר הדבר אך בכל זאת הסכימו לנסות ולעזור לסבתא החביבה. לאחר מספר נסיונות עם ונטילים בגדלים שונים הצליחו לנפח את הכדור לשמחת כולם.
אילנית חשבה שזה הסוף ואפשר לחזור כבר חזרה לבית, אבל לילך חשבה אחרת. הבעלים של הוילה, ריקרדו, הוא  גם בעל כרמים בסביבה הקרובה לוילה שבה שכנה המשפחה. לילך ראתה את הכרמים וחשקה בטעימה מאחד מעשרות האשכולות הטריים שהקיפו אותה. לכן התעקשה לעצור בשולי הדרך ולקחת הבית מזכרת בדמות אשכול ענבים אדומים גדול ועסיסי. כמובן שאילנית התנגדה, שכן היא הייתה ביחסים טובים עם ריקרדו ולא רצתה לגרום אי נעימות במידה והוא ידע שהם פלשו לשטח שלו. ללילך כמובן לא היה אכפת והיא זינקה מהאוטו והחלה לחפש אשכול שתוכל לעקור. אך לא מדובר בפעולה פשוטה כמו לקטוף תפוח מהעץ, לכן נאלצה לאלתר את החיתוך עם המפתח של האוטו.

האשכול הגנוב

 סן ג'מניאנו, עיירה קטנה וחמודה שהייתה בשיאה בימי הביניים וידועה בעיקר בגלל המגדלים הגבוהים שבה שנבנו כדי להראות למי יש יותר גדול. המשפחה הגדולה הולכת ברחובות ומהר מאוד מתברר שאם רוצים לעמוד בקצב, צריך להתחיל הכי מהר ולאט לאט להגביר את הקצב. כך אילנית עושה "מבצע סבתא" ומתחילה להריץ את כולם כדי להגיע כבר לכיכר העיר. עומר ושירה מנהלים דיון חוצה גבולות ומנתחים את משמעות המושג "ערבי". שירה טוענת שערבי הוא אדם שלא מאותו דת של האדם שמכנה מישהו ערבי ועומר לא קונה את הטיעון ואומר "בוא נשאל ערבי אם אנחנו ערבים". ומה אתם חושבים?
אחרי הליכה שהרגישה כמו חציית ים סוף, הגיעו כולם לכיכר העיר שם נמצאת גלידרייה שזכתה פעמיים בתואר "הגלידה הטובה בעולם". בין הדבר נכון או לא, התור שהיה בכניסה חייב את כולם להידחף אליו וליצור מהומה בנוגע ל... מי ישלם על הכל. כמובן שסבתא חנה הטילה וטו על התשלום והצמידה אלייה מוכרת שרשמה בקפדנות כל הזמנה ועל הדרך אולי הוסיפה עוד לקוח או שתיים בטעות. 
כעת אחרי שכולם שבעים הגיע הרגע לעלות על המגדל הגבוה ביותר בעיר ולראות על מה כל המהומה. המהומה האמיתית הייתה שוב בקופה, לאחר שהמוכרת השלווה החליטה להפר את המהומה וצעקה "Please SHUT UP!" לתדהמת כל המשפחה שלא הוציאה עוד מילה עד לקצה המדרגות.







יום שבת, 25 בינואר 2014

ערבי בעיניי המתבונן



בדרכנו לכיכר העיר סן ג'מיניאנו, שירה ועומר החל לדון במושג ערבי והחליטו להגדיר מי יכול להיקרא "ערבי". המסקנה מהשיחה - אם אתה לא מהדת שלנו אתה ערבי. תשאלו את שירה, היא יודעת.
לא נגלה לכם יותר מדי מהפרק הבא של "היינו באיטליה", אבל זה נראה כמו משהו שאסור לפספס. אולי עכשיו אפשר להבין את הבעייתיות שבשיעורי אזרחות?

ולקראת הפרק הבא - פוסטר חדש של משפחת קורן

מימין לשמאל: אילנית, ניר, שירה, שוהם ושחר

יום שלישי, 24 בדצמבר 2013

היינו באיטליה - הפרק הראשון



אז אחרי חודשיים וקצת של עבודה מאומצת, גאים להציג את הפרק הראשון בסדרה החדשה של 770, "היינו באיטליה". הכל מתחיל כמובן בשדה התעופה. גיל וניר מקבלים רכב סטנדרטי ושלומיק מקבל ואן עצום שמלבד המרחב מביא גם שלל בעיות. 
לאחר שקיבלו חולצות מיוחדות לקראת הטיול, התיישבה המשפחה באוטו גריל, רשת מסעדות בתחנות דלק איטלקית ידועה. אך עם גודל הציפייה שעשתה אילנית, כך גודל האכזבה. האוכל יקר ולא כזה טעים, מזל שהקפה הקטן, גראן קרמה, מצליח להמתיק את החשבון ולהותיר זכרון חיובי. עד כאן הכל היה טוב ויפה.
בדרך לנקודת המפגש הבאה בכיכר סיינה, גיל ושרית החלו לכיוון שונה והתעכבו בשעה. הסיבה הייתה יעד לא נכון שהוכנס ב-GPS. אחרי שעברו את הייאוש, הגיעה המשפחה לנקודת הגמר וחשבה ששם הכל ייסתים. אז לא. גיל לקח את משפחתו דרך קיצור דרך, לטענתו, והוביל למשבר אמון קשה במי שנחשב כדמות האמינה ביותר בכל הנוגע להתמצאות במרחב. שעתיים לאחר מכן נמצא האוטו, אך אבדה התמימות של משפחתו של גיל. עד לפעם הבאה...

גראן קרמה ב"אוטו גריל"
מיואשים בסיינה. מחפשים את הרכב

מבט פנורמי על הכיכר בסיינה