‏הצגת רשומות עם תוויות תאג"ד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תאג"ד. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 11 בנובמבר 2014

אפס בחולייה ארצית - אב"כ ואחרון



שבוע חולייה ארצית הוא שבוע תרגולים שעובר כל תאג"ד, בסדיר ובמילואים, פעם בשנה. בפקודה. לי "התמזל" לעשות 2 חולייה ארצית. הפעם הראשונה הייתה באוגוסט 2013 ממש בשבוע הראשון שלי בתאג"ד והפעם השנייה כאמור, במרץ 2014.  במהלך השבוע הזה כמו שאפשר לראות בכל שלושת הפרקים, עברנו הרבה שיעורים עיוניים, שאת רובם חשבנו שלא נשמע שוב מאז קורס חובשים. עשינו קיבועים, פתחנו ורידים ופרסנו הרבה אינטובציות. 
הפרק השלישי והאחרון הוא גם כמובן השיא של השבוע. אחרי שלמדנו את כל מה שצריך לדעת בפריסת תאג"ד ועשינו פריסת תאג"ד מלאה הגיע הרגע שכולם חששו ממנו. 
ציר אב"כ בקורס חובשים נחשב לחלק הכי קשה והכי מתיש בכל הקורס. הוא כולל יותר מדי חומר עיוני ותיאורטי כמו התעמקות בתפקוד מערכת העצבים, הסבר על מצבי כוננות אב"כ ומה עושים בכל מצב, ארגון ציוד למתאר אב"כ ולבסוף - עולים על במ"פ (בגד מגן פחמי), מסכת אב"כ, ערדליים וכפפות אריסטה הידועות לשמצה. 
זה היה חודש מרץ והאימון היה בדרום רמת הגולן. למי שלא מכיר את ההתנהגות של האזור הזה בארץ, זה המקום להכיר שהקרבה שלו לכנרת גורמת לו לקבל מנה נכבדת של הלחות הטבריינית ולהקשות על כל פעולה מחוץ לחדר ממוזג מרגע סיום החורף. מדי ב', עליהם בגדים ארוכים ומבודדים יחד עם מסכת אב"כ מאובקת וכפפות גומי להשלמת החוויה.
כעת צריך לצאת החוצה ולטפל בפצועים המדומים וגם לנסות לפתוח להם וריד. בהצלחה.

הפצועים בתאג"ד אב"כ

מטושטש אחרי האב"כ


האם זה אפשרי לפתוח לה וריד?


הפרק השני:

יום שישי, 29 באוגוסט 2014

אפס בחולייה ארצית



הכל התחיל לפני יותר משנה. נחתתי במקום חדש ישר לשבוע שקורה רק פעם בשנה קלנדרית - חולייה ארצית. ככה הכרתי את התאג"ד (תחנת איסוף גדודית, או פשוט מחלקת הרפואה בגדוד). עברו 8 חודשים והגיע שוב השבוע הזה בשנה, הפעם באתי מוכן.
חמישה ימים של שיעורים על כווווווול החומר העיוני והמעשי מקורס חובשים. את המדריכה אור, הכרתי לפני, בנסיבות אירוניות. התחלנו שבוע, סידרנו ציוד, פתחנו ורידים, דחפנו צינורות לכל חור אפשרי (אין צילום של קטטר שתן, אבל זה גם היה). במקביל היינו אנחנו, תאג"ד 334, אלה עם תקן לוחם במפקדה שלפי הסוללות לא עושים כלום ולפי שאר חיילי המפקדה הם לוחמים אז אפשר לדחוף להם כמה שיותר משימות. בכל זאת, הם לוחמים, הם בחרו לעשות שמירות ולסגור כמה שיותר שבתות. אם חשבתם שהמשפט האחרון היה רציני, זה הזמן שלכם לצאת מהפוסט הזה, אתם לא רצויים כאן.

בפרק הראשון, מתרגלים החייאה לפי הקצב של Stayin' Alive ופותחים להילה הפארמדיקית את הוורידים הבלתי אפשריים שלה. הרבה דם נשפך שם, אבל זה בסדר היה לנו פח מחטים. תקין.

למה "אפס בחולייה ארצית"? כי הסרט "אפס ביחסי אנוש" גם מתעסק בחיילים ממש כמו הסרטון הזה, זה למה.