 |
| להיגמל מהגבינה והבית |
לפני כמה ימים, בארוחת הערב, שאלתי את אמא שלי:
"מה, קנית קוטג'?"
"כן, למה?"
"את לא קוראת עיתונים, עושים חרם על הקוטג' בגלל המחיר"
אז כולם מדברים על כמה שהקוטג' נהיה יקר וכמה המחאה בפייסבוק כל כך מצליחה אבל בסופו של דבר, אנשים לא עומדים במילה שלהם וממשיכים לקנות קוטג'. נראה שהעיתונות המודפסת כל כך נהנת מהחרם הזה עד שמעריב החליט היום לפרסם כתבה בנושא: "קוטג' במדינות אחרות" ובהכתבים מצרפת, אנגליה, איטליה וארצות הברית מספרים על הטעם של הקוטג' וכמובן המחיר.
מה המטרה של הפרסום, לגרום לנו להתמרמר על המחיר או המבחר (בארה"ב יש קוטג' בטעמים. איכס...)? לא תודה, במקום להיגמל מהגבינה עם הבית ולנסות להראות שהלקוח תמיד צודק מעדיפים להתנהג לקוטג' כמו לחמץ בפסח. בכיסופים מרגשים וברצון עז לאכול אותו בלי להרגיש רגשות אשם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
בבקשה השאירו שם פרטי כי יהיה משעמם אם כולם יהיו אנונימיים!