באותו אחר הצהריים, אחרי שמצאנו את הבאפלו מהפרק הקודם, החלטנו אנחנו, משפחת הירשהורן, לנסוע לבקר בעיירה נאנסי שנמצאת כחצי שעה מהפארק שבו שהינו.
עזבו את הפקקים והרחובות הצרים של העיר הזאת, החניון שנכנסו אליו היה בשיפוצים ותאמינו לנו שבאמת לא נעים למצוא חנייה כשהבניין נראה שהוא על סף התפוררות. הנה, מצאנו חנייה. חושבים שזה היה קל? לא אם יש לך ואן שחור! הרגשנו כמו פליטים מדארפור שמנסים להסתנן לצרפת. ככה זה נראה לפחות כשנירי פתח את הדלת וכולם יצאו בשקט ובמהירות.
הסתובבנו בעיר, ב"סנטר אוף טאון", בכנסייה שבאופן אירוני הייתה בשיפוצים ולבסוף התיישבנו בגני לז'ארדן (הגן בצרפתית). כאן מתחיל האקשן האמיתי- שרית ואילנית מתפרקות ומוציאות את כל המתח והתסכול שהרגישו כשעלו על רכבת ההרים ב"אירופה פארק" אמש.
"ראיתי שחור בעיניים" "מתקן אקסטרימי ביותר" היו רק חלק ממה שנשמע ולבסוף החליטו שזהו, די, לא הולכים יותר לפארקים באירופה.
בפרק הבא - הנקמה מגיעה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
בבקשה השאירו שם פרטי כי יהיה משעמם אם כולם יהיו אנונימיים!