 |
| אי אפשר לרכב על אופניים בלי לשתות מים |
השנה לא בא לי לצום.
מאז גיל 13 הרגשתי מעין חובה לצום בשביל להוכיח לכולם שאני בוגר, שאני מסוגל לצום. השנה לא התחשק לי, הרגשתי שאין שום סיבה שבגללה אני צריך לצום. באופן מפתיע או לא, רק חבר אחד שלי צם (עד כמה שידוע לי) וגם זה רק כי הוא בא ממשפחה שומרת מסורת.
הרבה אוהבים לומר בצחוק שהם עושים על האש דווקא ביום כיפור, אוכלים ונהנים. גם אני אכלתי, אבל לא בקולות וצלצולים. אני מעריך את אלה שצמים, מכבד את ההחלטה שלהם וכל זה.
האמת שיש משהו מהנה במיוחד בכל דבר שקשור לאוכל ביום כיפור. פתאום כל ביס שאתה נותן, באווירת ה"אסור לאכול", הרבה יותר טעים. חזרתי אתמול לקראת חצות הביתה ותקף אותי רעב שבגללו אכלתי סוג של ארוחת ערב שלישית (השנייה הייתה במפגש האוכל עם החברים החוטאים).
באווירה זו התחילו שבועיים של חופשה הכרחית מבית הספר, במהלכה אני הולך לעשות את המבחן הפסיכומטרי (הצילו!), לכתוב למעריב לנוער, לבלות וגם לעשות דברים בקשר לבית הספר. שנה טובה הולכת להיות, י"ב בכל זאת.ש
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
בבקשה השאירו שם פרטי כי יהיה משעמם אם כולם יהיו אנונימיים!