יום חמישי, 6 בינואר 2011

על המעבר מקורא לכותב


לפני שבועיים קיבלתי אסמס קטן שאמר לי שהתקבלתי ל"מעריב לנוער". כבר הספקתי לשכוח ששלחתי להם דברים שכתבתי (חלק מהבלוג הזה אני חושב :) ולהשלים עם זה שאני לא מספיק טוב בשבילם. אז זהו שלא! או, כן?
התקבלתי למגזין הנוער שאני מנוי אליו מכיתה ו', וגם אם זה נשמע לחלק מכם בתור פרט מביך אני חושב שזה ממש אדיר. אחרי 5 שנים שאני מנוי ל"מעריב לנוער", הפכתי לכתב נוער (כ"נ) ועשיתי את המעבר מקורא לכותב.
אני לא מנוי כל כך הרבה זמן! מעריב לנוער מ-1981
כשהגעתי לבית מעריב בתל אביב, כמה ימים אחרי אותו אסמס שגרם לי לאבד את החשיבה בלימודים באותו יום, גיליתי שכמו שכולם מנסים לרמוז לנו (בעזרת מדורי הרכילות), הברנז'ה לא כל כך זוהרת. אמנם לא ציפיתי לגורד שחקים מצופה זכוכית ולובי ענק וגבוה, אבל חזית בניין "בית מעריב" נראתה מוזנחת וישנה. לא משהו שציפיתי מהעיתון הבאמת טוב במדינה.
נכנסתי ללובי הקטנטן, עברתי ליד המעלית עם דלת המתכת וחלון הזכוכית שחשבתי שיש רק בבנייני מגורים, ונכנסתי לחדר הישיבות של מעריב.
המסדרונות ממש צרים והתקרה לא ממש גבוהה ולאדם גבוה כמוני הייתה תחושה שהשערות שלי מנקות את התקרה. לפחות ישלמו לי על זה, חשבתי.
פגשתי עוד 30 חבר'ה כמוני שהתקבלו לעבודה, הכרתי את העורכים ושמעתי את הרכילות העסיסית מאחורי התחרות בין "ראש1" ל"מעריב לנוער" - "לנו אין מדור על ג'סטין ביבר, תודה!" אמר עודד העורך. כולם הסכימו באופן מצחיק. בכל זאת, אנחנו איכות.
דיברו ודיברו - איך כותבים, על מה כותבים, לאן כותבים. בלי ששמתי לב עברו שעתיים. כנראה שמחדר ישיבות לא יוצאים כל כך מהר.
והנה, לפני יומיים שלחתי את הכתבה הראשונה שלי. אמנם החלטתי לא להתחיל עם כתבות רציניות על נושאים חשובים, רק ביקורת טלוויזיה וכבר הזמינו אותי להקרנת טרום בכורה של עיתונאים בדיזנגוף ביום שישי הקרוב. יופי, איך אתם מצפים שאני אגיע מקרית טבעון לתל אביב ביום שישי?

אל תפספסו את הביקורת שלי על "המופע של ג'ף דאנהם" בגיליון הקרוב של "מעריב לנוער"!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בבקשה השאירו שם פרטי כי יהיה משעמם אם כולם יהיו אנונימיים!