יום העצמאות - הצופים מול הנוער העובד

הו, פסח

פסח זו תקופה חשובה בשנה: זה חופש ענק ככה סתם מבית הספר וקונפליקט המורשת היהודית.
מצד אחד, זה החג הכי ארוך שאפשר לעשות בו הכל (כי זה חול המועד!). כאן מגיע הקונפליקט, האם לאכול חמץ בחג? הרי ברור שתחגגו סדר עם המשפחה שאתם מאוד אוהבים, תחנקו ממצות ותקיאו חרוסת אחרי זה ועוד אחר כך שבוע שלם לא לאכול לחם? למה? כי לבני ישראל ההיסטריים לא היו חמש דקות לחכות שהלחם יתפח ויהיה אכיל (או גרוע מזה- טעים)? אז מה! אנחנו יודעים שהסוף טוב והכל טוב ודיי דיינו.
אני לא שומר כשרות, לא שומר שבת, לא שומר על חוקים כאלה בסיסיים ביהדות. אני קורא לזה רפורמי, אחרים יקראו לזה ישראלי. אצלי בבית, עם כל חוסר הכבוד לדת אנחנו לא אוכלים חמץ בפסח, צמים ביום כיפור וחוגגים מה שצריך. אנחנו מכבדים את המורשת ולא מזלזלים באלה שמאמינים. יכול להיות שאחרים יגידו שזו לא חוכמה לעשות כל כך מעט ולהגדיר עצמך כמשהו שלם. אני אומר, אדם באמונתו יחיה.
חג שמח, אורי

נ.ב - מצה עם מלח לא משפרת למצה את הטעם
נ.ב.ג - לטבול מצה במים ואחרי זה להכניס פירור לפה מהעיסה זה לא נקרא לאכול מצות
נ.ב.ד - לא אוכלים במקדונלד'ס בחג, פשוט כי אין מה לאכול שם.

סיכום 365 ימים

ביום ראשון, 14/2/10, בזמן שרוב העולם חגג את יום האהבה ויום המשפחה (מישהו באמת חוגג את זה?) אנחנו חגגנו יום הולדת שנה ל-770.

מעטים יודעים זאת, אבל הסיבה שהשם שלנו הוא 770TEAM הוא בגלל שהסרט הראשון שלנו "מאחורי הגדר" (וגם "תהילה", "ניר" ואפילו "מלפני הגדר") צולמו בפלאפון שהיה לי - Samsung 770, שמופיע בלוגו שלנו. הוא לא היה טלפון טוב במיוחד, אבל זה היה הדבר הכי קרוב למצלמה שהיה לנו, לשחר ולי.

חזרנו מקטיפת תפוזים, ולא, לא גנבנו אותם- עזרנו לכיתות ו' להשיג כסף למסיבת סיום. איך? אני לא יודע. אחרי שחזרנו פתאום עלה לנו רעיון- מה יקרה אם בובה של רונלד מקדונלד ודמות מוזרה של רובוט מ"אטלנטיס" "יעשו את זה"? אחרי גיחוח קצר הרעיון התפתח לסרט המבוסס על הסיפור שלמדנו בשיעור ספרות- מאחורי הגדר מאת ביאליק. למדנו שביאליק, זה שכתב את רוץ בן סוסים ועוד שירי ילדות קלאסיים, היה רוסי, וכל רוסי הוא חרמן. כל היצרים המיניים האלה, על ילדים בן 13! ועוד עם נוצרייה! משורר לאומי עלק, יותר סוטה מין במסווה של אמנות. אבל זרמנו- וככה יצא "מאחורי הגדר". 

אגב, הגרסה שראיתם ביוטיוב היא יחסית מצונזרת. הגירסה המלאה כוללת קצת יותר... אתם יודעים...

אז זה די מרגש, סתם לא, אבל זה די משמח לראות שאחרי שנה אנחנו עדיין פועלים.

לא לשכוח לראות "האדונית והרוכל"!

אורי